14 שנ ות נדל״ ן 90 המגדלים הגבוהים בעולם. הוא צפוי לאחד את המרחב שבין רכבת ארלוזורוב, ציר ז'בוטינסקי ושדרות אבא הלל סילבר ברמת גן למתחם אחד. "הקורונה לא השפיעה על צרכי האנשים, אלא הבהירה כמה דברים", מסביר ישר. "לדוגמה הצורך במרחבים נוספים. במיוחד כשהדירות קטנות והקרקע מצומצמת. כשסגורים הרבה זמן בבית, יש צורך במרחבים - כמו גגות משותפים. החשיבה והתכנון היום הם על הרחבת שטח הדירה מחוץ לדירה". "הציפוף גורר פחות שטח פתוח בקומת הקרקע, ולכן הפתרון הוא בדמות רוף-טופ, גג מרווח מעל המבנה קומות, כמו בניו יורק", אומרת ברא"ז. 6-7- המרקמי בן ה "הרוף-טופ הוא שטח שמיועד לרווחת הדיירים, שבו אזורי ישיבה, אפשרות לשתילת צמחייה לגובה, או בריכה, בפרויקטים מסוימים". לדידו של ספדיה, טוב ייעשה אם התכנון העירוני יתמקד בבנייה יעילה וטובה, בצפיפות בינונית. "צפיפות של יחידות לדונם, למשל", הוא אומר. "צריך להימנע 15-20 מפיזור בדמות פרברים, ולשלב בין בניינים נמוכים לגבוהים שנה יהיה 20-30 יותר, עם מגדלים 'פה ושם'". לדבריו, בעוד צורך לפזר את האוכלוסייה לאורך המדינה. "אנחנו צריכים לחזק ולהשקיע בעיר רצינית בנגב, ובעיר מכובדת בגליל, אבל חייבים גיבוי של רכבת מהירה וטובה. המדינה שלנו, על פתרונות פורצי דרך לאוכלוסייה שקצב גידולה הולך וגובר. "לאור הדמוגרפיה המתרחבת והמחסור בשטחים פנויים לתכנון, אנחנו נדרשים לצפיפות גבוהה ולעירוניות אינטנסיבית, והאתגר הוא לבצע את זה בצורה נכונה, תוך מתן מענה לצרכים של כולם", היא אומרת. לדבריה יש צורך בוויסות תחושת הצפיפות, דבר שאפשר לצלוח בכמה דרכים, ביניהן טיפולוגיות בינוי שונות, כמו בנייה מרקמית המשכית, ללא "פערים" של מגרשי חניה או גינות, החוסכת במקום יקר, תוך עידוד השימוש בתחבורה ציבורית או באופניים. לאמונתה של ברא"ז, סביבת המגורים צריכה להיות מאפשרת. מכל הבחינות. "היא צריכה להכיל גם סביבת עבודה וגם סביבת חינוך במעין מודל של קיבוץ אורבני", היא אומרת. "אני לא מאמינה בלובאי ענק מבוזבזים, אלא בפונקציונליים, שמובילים אותך ישירות למעלית. בעיניי כל השטחים הציבוריים צריכים להיות בעלי תוכן ושימושיות". גישה קיבוצית או פיזורית 15 רעיון הקיבוציות המתחדשת מגולם גם במודל "עיר הדקות", שמציע שכונות שבהן התושבים יכולים לקבל מענה לכל צרכיהם – מסופרמרקט ועד מקומות בילוי ושירותים רפואיים – במרחק הליכה מהבית. הוא הפך פופולרי בתקופת הקורונה, תוך שהוא מוביל לגישה חסכונית במשאבים ומסייע להפחית את פליטות הגזים המזהמים בעיר בצורה ניכרת. אצלנו בישראל זכה הרעיון של שילוב אזורי המגורים, הבילויים והמסחר לשם "עירוב שימושים". ישר, שהשפעתו על נוף המגדלים של תל אביב כחלק מתפיסה אדריכלית של 120 בולטת, תכנן את מגדל 120 עירוב שימושים עירוני. המגדל, כשמו כן הוא - בן קומות ועתיד להיות גורד השחקיםהגבוה בארץ, ובין עשרת שנה יהיה 20-30 משה ספדיה: ״בעוד צורך לפזר את האוכלוסייה לאורך המדינה אבל חייבים לתכנן ביעילות ולפתח תחבורה מהירה ויעילה מתוך מחשבה קדימה" משה ספדיה יותר במפעל פחות בשטח אבנר ישר העיר כאורגניזם חי ופועם קיקה ברא״ז מודל של קיבוץ אורבני הביטאט, צ'ינג-הואנג-דאו, סין, משה ספדיה מענה לצורכי כל התושבים במרחק הליכה מהבית
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==