20 שנ ות נדל״ ן 90 כל רשות שחתמה על ההסכם מול משרד הבינוי והשיכון, אלף שקלים עבור כל יחידת 25-30- תזכה למימון של כ דיור שתוקם בפרויקטים של התחדשות עירונית. היום שאחרי לצד עידוד הקמת מאסת דירות, אנו נמצאים בהליך השנויה במחלוקת. "אני נגד 38 גוויעתהשל תוכניתתמ"א ", אומר אטרקצ'י. "פרויקטים כאלה מוסיפים 38 תמ"א רק דירות ויוצרים עומס. העירייה סובלת מעומס דירות ועול כלכלי, ולכן אנחנו מאמינים בהתחדשות עירונית שלמה, כולל הוספת תשתיות ומבני ציבור. יש פה דיאלוג בין היזם לעירייה שאומרת מה היא צריכה. אני מאמין בשיתוף פעולה". "חייבים לבנות לגובה", ממשיך אטרקצ'י, "לוקחים שכונה שלמה ומייצרים אותה מחדש לעידן שלנו, עם שירותים ציבוריים ומסחר. היופי בזה שהמדינה לא צריכה לשים כסף, אלא להעניק אחוזי בנייה. מעבר לכך שזה טוב לעירייה וליזמים, זה גם טוב לציבור. מדוע? מהדירות הן קטנות 20% כאשר מאשרים תב"עות, יחסית, בנות שלושה חדרים, ואז אפשר לדאוג לדיירים לדירות קטנות של שלושה חדרים, כלומר - לדיירים צעירים. ״אנחנו ממחזרים קרקע, זו הדרך לפתור את בעיית הדיור במדינת ישראל. מי שלא יעשה פרויקטים של התחדשות עירונית, ייעלם מענף הנדל"ן. בעוד חמש שנים, חצי מהבנייה תהיה בפינוי בינוי וזה ייתן את הטון". , מנכ"ל חברת רוטשטיין נדל״ן, אבישי בן-חיים פרויקטים של התחדשות עירונית, 60 שמקדמת מעל מסכים עם אטרקצ'י: "סגמנט ההתחדשות בחברה תופס נתח שגדל מסך הכנסות החברה משנה לשנה ואני מעריך שבשנתיים הקרובות, שליש מהפעילות תהיה בהתחדשות עירונית ובארבע שנים הקרובות הנתח יעלה לכמחצית מהפעילות. אין ספק שכל חברה שרוצה להמשיך ולפעול בתחום היזמות למגורים חייבת להקצות חלק מהמשאבים בפיתוח סגמנט ההתחדשות עירונית מאחר ולהערכתי זה יהיה מנוע הצמיחה העיקרי בעשור הקרוב". , מנכ"ל פרשקובסקי מניבים, שבונה אלפי חיים קראדיגם דירות בין היתר בחולון, בת ים וראשון לציון, מרוצה : "הפתרון היחיד לבעיות 38 מהסתלקותה של תמ"א ההתיישנות, חוסר המיגון והמחסור ביחידות דיור הוא פינוי בינוי, כי בסופו של דבר, מעבר לבניין עצמו, האדם הסביר צורך מדרכה, פינוי אשפה, חוגים, בתי ספר ועוד המון דברים. כאשר עושים פתרון של בניין אחד, אתה משפר לדייר את התנאים אבל מכניס עוד אנשים לסביבה העירונית ולא נותן פתרון לשכונה עצמה. קראדי קורא לבצע פינוי בינוי בהיקפים גדולים - "ברמה של רחובות". לצד הבעיות שמציפות הרשויות המקומיות, הביורוקרטיה מכבידה על אפשרות הצפת השוק בדירות. הטיפול בהסרת חסמים היא אחת הפעילויות המרכזיות של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כפי שמסביר במברגר: "במסגרת חוק ההסדרים האחרון קידמה הרשות חבילת תיקוני חקיקה משמעותיים שנתנה מענה למגוון חסמים בתחום. התיקונים נתנו ודאות בתחום היטל ההשבחה, הפחיתו את הרוב הדרוש לקידום מתחמי פינוי בינוי, צמצמו את הביורוקרטיה, למשל, על ידי ביטול הצורך בצו שר הבינוי והשיכון על הכרזת מתחם פינוי בינוי, ויצרו מענה לדיירים המבקשים לבטל עסקאות המונעות קידום התחדשות ככל שהיזם לא פועל בקצב ראוי לקידום הפרויקט". לסעיף האחרון קורא קראדי "מסחרה", ואומר: "צריך שיהיה אפשר למחוק הסכמים שנחתמו לפני עשור בין יזמים לדיירים, והפרויקט לא יצא לפועל". בן-חיים קורא, למשל, להחזיר לחיים את מטה הדיור הלאומי ובראשו מנהל בעל ניסיון וסמכויות, "כפי שהיה בתקופת השר משה כחלון, שתכלל את כל הנושא לרבות דאגה להקצאת משאבים לצורך הסרת חסמים, בניית שנים קדימה ועוד. ללא מטה דיור רציני, 50 תכנית להוא לא ייפתר". נקודה חשובה אותה מציין אטרקצ'י היא החסמים בוועדות התכנון, שאינם גזירה משמיים לדבריו: "לא יכול להיות שתב"ע תיקח כמה שנים. אפשר בשנתיים. צריך יותר ועדות מיוחדות שמאשרות תב"עות. יש כמה עיריות, כמו נתניה, שמעבירות את התב"עות בוועדה אבישי בן-חיים מנכ״ל רוטשטיין נדל״ן חיים קראדי מנכ״ל פרשקובסקי מניבים נחמה בוגין שמאית מקרקעין ויו״ר לשכת שמאי המקרקעין עו״ד יעקב אטרקצ׳י בעלים ומנכ״ל אאורה אלעזר במברגר מנכ״ל הרשות הלאומית להתחדשות עירונית
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==