24 שנ ות נדל״ ן 90 על רקע המגדלים הצומחים והרכבת הקלה הנסללת, קשה לשכוח את האבולוציה שעברה הדירה הישראלית - משני חדרים עם בלקון צנוע ועד לדירה פרקטית בבניין מעוצב באזורי ביקוש. החוכמה , המייסדת חני הורוביץהיא למצוא את האיזון בין תכנון מוקפד למחיר הגיוני - ולמעשה ערך מוסף. ומנכ"לית קבוצת הורוביץ מבקשת מהאדריכלים שלה לא להביא בניינים שקיימים באזור, אלא להביא "משהו שלא חשבתם עליו עד כה. צריך לבנות בניינים מיוחדים, לחשוב מחוץ לקופסה". הקורונה היוותה נקודת מפנה. הורוביץ נזכרת כי הבינה את הצורך בפינות ישיבה פתוחות בלובי משום דירות. 52 מ"ר בבניין בוטיק של 200 שאנשים נשארו בבית, ומציינת פרויקט בגליל ים בו בנתה לובי של , סמנכ"ל התחדשות עירונית באקרו נדל"ן, מסביר כי דירות הגן חזרו לאופנה לאחר שלפני המגפה גידי מוזס היו מוצר קשה יותר לשיווק. "בסוף הפנטהאוז ניצח את הבית הפרטי. דירות הגן הן שלב מעבר מבית פרטי מאיתנו חיים באורבניות. מה שאתה יודע לעשות על הקרקע, אתה 50% לדירות גג. הפכנו לאנשים עירוניים, יכול לעשות גם באוויר". מ"עומר גינון ופיתוח נוף", אומר כי הפיכת הדירה לקטנה יותר, עומר פדידה ואילו האדריכל הצריכה יצירת מרחבים חיצוניים פרודוקטיביים: "אנשים גילו את הבית בעקבות סגרי הקורונה, שיפצו אותו וגם את הגינה. גם במרפסות סטנדרטיות כבר בונים מטבח חיצוני, מוסיפים פרגולה עם מאוורר לקיץ ופטריית חימום לחורף - כי המרפסת הפכה למפלט. כל מטר מרובע נהיה אלטרנטיבה". הורוביץ מתייחסת גם לחזרה לתחושת ה"ביחד". "כשאני יוצרת לובי גדול, אני גורמת ליותר מ"ר לזוגות צעירים, תכננתי ממ"קים (מרחב 60 קהילתיות. באחד הבניינים שכלל דירות של מוגן קומתי) שבכל קומה משמשים למשהו אחר - מטבח, ג'ימבורי, מקום לאירוח. זה כמו של אנשים שחיים יחד. היזם צריך להיכנס לפרטי פרטים, כמו, למשל, גינות פרי WeWork וערוגות שהילדים יחד עם הגנן משקים ויכולים לקטוף פירות. כך הורה יורד למטה עם הילד ויש להם פעילות משותפת". ? "המרפסות חייבות להיות יותר גדולות. 2040 ואיך הבתים הישראלים צריכים להיראות בצריך לאשר דברים מעבר לסטנדרט", אומרת הורוביץ. "שיפחיתו אגרות ליזם שיבנה בריכה דירות, וידרבנו יזמים להשקיע. היזמים והממשלה צריכים לחשוב מחוץ 400 בפרויקט של לקופסה". מוזס מאמין שרכבות ותחבורה אוטונומית יכבשו את חיינו, לצד ירידה בשימוש בכלי רכב בערים הפקוקות: "אנחנו עוברים תהליך של הקטנת תקני החניה, כשבמקביל נוצר מעבר משמעותי הרבה יותר להסעת המונים". אז אם ירד השימוש במכוניות, מה יהיה על אותם חניונים תת קרקעיים? "בניין של דירות הוא למעשה משק אוטרקי. ברגע שהדירות הולכות וקטנות, חשיבותו של מחסן 300 גדלה ואז אותם חניונים יכולים להפוך לחללים לאחסון. יתכן שגם מסחר יעבור לאותם מקומות תת קרקעיים". ונחזור רגע לאותו משק אוטרקי עליו דיבר מוזס, שמזכיר כמה שירותים קהילתיים מתפתחים - למשל שמייצרת קהילות ויודעת לתת שירותים מתוך VENN דוג-ווקרים וקונסיירג'. "לדוגמה אפליקציה של חברת סביבת הפרויקטים לתוך הפרויקט, כמו, למשל, צורך בנגר או בעו"ד. לגבי עולם הסמארט - חשמל חכם בדירות יש, אבל אין פרויקטים חכמים שכל המערכות מחוברות בצורה אינטגרטיבית ויודעות לדבר עם הנייד שלך, ואז כשהאוטו שלך מתקרב לחניון השער נפתח וכשאתה מתקרב למעלית היא ממתינה לך". ודוגמה אחרונה נוגעת לתחום שהישראלים מאד אוהבים –אתרי סחר אלקטרוני. "למה שבבניין גדול לא יהיה אזור של לוקרים חכמים שמישהו מאחסן עבורך חבילות שהזמנת ועם קוד אתה פותח את הלוקר?", אומר מוזס, שמציין כי מדובר בשירות שאקרו נדל"ן מתחילה ביישומו. על אורבניות וקהילה חני הורביץ מייסדת ומנכ״לית קבוצת הורביץ גידי מוזס מנהל החטיבה להתחדשות עירונית, אקרו נדל״ן החיים החדשים //
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==