242 שנ ות נדל״ ן 90 1922 לייצור מלט באיכות טובה ובכמויות מסחריות. במצטרף לסינדיקט בעל ההון מיכאל פולק, פליט המהפכה הבולשוויקית ברוסיה, שנבחר ליו"ר ומגייס משקיעים נוספים. אז גם נרשמת חברת מלט פורטלנד נשר בע"מ באופן רשמי בלונדון. יוצאת לדרך בנייתו של מפעל המלט הראשון 1923 בבארץ ישראל, ועובדים ראשונים, יהודים וערבים, מוכשרים לעבודה הראשונה. כשלושה שבועות לאחר תחילת העבודה מוזמנים ארבעה כבשנים מברלין ומבלגיה, וכן מחצצה, טחנות ומייבש – למעשה, ציוד למפעל שלם לייצור מלט. שק המלט העברי הראשון יוצא מבית החרושת נשר בחיפה, ובכך קמה תעשיית המלט בארץ ישראל. בדיקות מעבדה שבוצעו לאחר מכן העלו כי איכות המלט המקומי מצוינת ביחס למלט האירופי של אותה תקופה. עם קום המדינה, גלי העלייה הגדולים ותנופת הבנייה , מחליטים בנשר על הקמת מפעל מלט 50 של שנות החדש ליד רמלה, שיספק את צריכת המלט הגוברת לבניית המדינה הצעירה וישכון במרחק קצר יותר מן המרכז הסתיימה הקמת מפעל נשר רמלה 1953 והדרום. ביולי הופעל הכבשן, 1953 באוגוסט 23 והחלה גריסת האבן. ב־ ובספטמבר באותה השנה סופקו ללקוחות שקי המלט הראשונים מן המפעל. , שמקורו בצורך 90 הגידול בביקוש למלט בשנות ההדחוף לשכן את מאות אלפי העולים החדשים מחבר המדינות ומאתיופיה, מסמל למעשה את ראשית קפיצת המדרגה הטכנולוגית של תעשיית המלט בישראל. עובדי יום בשנה, ובמלוא 365 נשר עבדו אז בשלוש משמרות, התפוקה, על מנת לספק את הביקוש, והתכנית להקמת קו הייצור המודרני (קו יבש) הראשון בנשר רמלה הואצה. הונחה אבן הפינה לפרויקט הקו היבש של 1992 בשנת נשר, אשר נחנך במפעל ברמלה. בשיטת הייצור היבש טוחנים ומייבשים את חומרי הגלם ומעבירים אותם לשריפה בכבשן ללא שימוש במים. המעבר לשיטה זו אפשר חסכון עצום באנרגיה, וכפועל יוצא, חיסכון בפליטות לאוויר, שכן השיטה צורכת כמחצית מהאנרגיה שנצרכה בשיטה הרטובה. ולמרות הירידה בביקוש למלט 90 בשלהי שנות הבאותה תקופה, נשר משיקה קו יבש שני ומתקדם במפעל ברמלה. על מהלכיה אלה מקבלת נשר גם הכרה מהאו"ם, מפעל נשר ברמלה הוא כיום המפעל היחיד בארץ לייצור מלט. המפעל נמנה עם מפעלי המלט הגדולים בעולם ונחשב מודל לחדשנות בזכות השימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. ריכוזו של מערך הייצור של החברה בישראל וייעודו לצריכה מקומית, הופכים את נשר לבעלת השפעה ניכרת על ייצור וצריכת מוצרי כחול־לבן וזוכה בפרס על הישגיה בתחום איכות הסביבה. מלט כחול-לבן-ירוק כיום, מפעל נשר ברמלה הוא המפעל היחיד בארץ לייצור מלט. המפעל נמנה עם מפעלי המלט הגדולים בעולם ונחשב מודל לחדשנות בזכות השימוש בטכנולוגיות ייצור מתקדמות. ריכוזו של מערך הייצור של החברה בישראל וייעודו לצריכה מקומית, הופכים את נשר לבעלת השפעה ניכרת על ייצור וצריכת מוצרי כחול־לבן בישראל. נשר משקיעה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה בשיפור משמעותי של תשתיות הייצור שלה במפעל, במטרה לשפר ולחזק את תהליך הייצור ולהפוך אותו ליעיל יותר, אנרגטית וסביבתית. בין היתר, חנכה החברה מתקן מתקדם לטחינת מלט, שזכה להגדרה של האו"ם כפרויקט להפחתת גזי חממה. גם תחנת הכוח שהקימה החברההאם בצד המפעל מהווה מקור אנרגיה נקי יותר ממקורות האספקה העיקריים המשמשים את רשת החשמל בישראל. מפעל נשר פועל בהתאם לאמות מידה ולסטנדרטים בינלאומיים מחמירים ועל פי כל ההיתרים ודרישות הרגולציה (בישראל מתקיימת רגולציה הדוקה ביותר על התעשייה המקומית, בפרמטרים רבים אף מחמירה על זו האירופאית). מתקני הייצור במפעל מצוידים במערכות לסינון ושיקוע חלקיקים העלולים להיפלט מתהליך הייצור, וכן במערכות ייעודיות להפחתת פליטות של תחמוצות חנקן. אנו משקיעים גם משאבים רבים במניעת פליטות אבק ממקורות לא מוקדיים, כמו דרכי המפעל, אזורי אחסון וכו'. . במערכות מפעל נשר הוא המפעל המנוטר ביותר בישראל מאות הניטור הרציף במתקני המפעל נמדדים מדי שנה , המועברים בזמן אמת למשרד אלפי נתונים סביבתיים להגנת הסביבה. הופכים מטרד למשאב התעשייה הכבדה נתפסה שנים ארוכות כמקור מרכזי לזיהום - מעין רע הכרחי המתלווה לפיתוח ולקידמה. בשנים האחרונות, לצד השקעות עתק בטכנולוגיות מתקדמות לצמצום זיהומים תעשייתיים בתהליך הייצור עצמו, מחלחלת גם ההבנה כי התעשייה עברה ממודל יצור לינארי – כריית חומרי גלם, ייצור והשלכה לפח בתום השימוש, למודל מעגלי - בו הן חומרי גלם אלטרנטיביים
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==