שיאון קונטנט > 90 שנות נדל״ן ישראלי

26 שנ ות נדל״ ן 90 זווית נוספת שכבשה את שוק הנדל"ן היא הבנייה הירוקה כחלק משמירה על שטחים פתוחים שנה כדי לקיים 20 נוסח לפני כ- 5281 ושילוב של טבע במרקם האורבני. התקן לבנייה ירוקה ת"י צריכת משאבים בצורה מושכלת באמצעות שימוש בטכנולוגיות ליצירת סביבה ברת-קיימא, עודכן לאורך השנים ומתייחס לסוגיות של קרקע, אנרגיה, פסולת בניין ותחבורה. כדי לקבל היתר בנייה, צריכים רוב המבנים "לצבור" מכסת מינימום של כוכבים. העקרונות המובילים הם שימוש בחומרי גלם ממוחזרים כגון בטון וחומרי איטום, ותכנון מאוקלם במטרה להפחית באמצעות פתרונות טרמיים שימוש באנרגיה. מדובר למשל בקירור וחימום פסיביים, הפחתת חשיפה של גגות לשמש כדי למנוע התחממות של המבנה, מניעת ״הצללה״ של בניינים סמוכים שמונעת מהם תאורה טבעית, ויורד לרזולוציה של יצירת חלל דירתי לייבוש כביסה להפחתת שימוש במייבשי כביסה זוללי חשמל, התקנת מאווררי תקרה במקום מזגנים, ואף ניקוד על הקמת שובך לציפורים ושימור עצים. בנייה ירוקה מתייחסת גם לקרבה לתחבורה ציבורית – שמעודדת שימוש מופחת בתחבורה פרטית, עמדות הטענה למכוניות חשמליות וחניות אופניים, ובקמפוסים גדולים – סלילת שבילים לאופניים. אך לא רק. "צריך להשתמש בחומרים ממוחזרים ובחומרים , מנכ"ל משותף באקו סיטי יזמות ובנייה. דודו רשף מקומיים", מסביר האדריכל "מקבלים ניקוד על הימנעות משימוש באבן טבעית שמפחית את הצורך בכרייה במחצבות. יש גם ניקוד על אקוסטיקה למניעת רעשים". מעבר לתקן הירוק הישראלי, חברות טכנולוגיה בינלאומיות כבר דורשות , מה שמוביל את היזמים של מגדלי המשרדים LEED עמידה בתקן האמריקאי בתל אביב לבנות לפי תקן זה. "המלחמה בשוק היא על רמת הבנייה הירוקה עם , סמנכ''ל השיווק והפיתוח העסקי ליאור קדםדרישות לתקן אמריקאי", מסביר של תרמוקיר תעשיות. "הבנייה הירוקה" מתחילה במפעל עצמו, עם ייצור מוצרים ושינועם. לדברי , "לרוב החומרים שלנו יש אריק מגל סמנכ"ל השיווק של מיסטר פיקס, עו"ד תו ירוק אחרי שנבדקו במכון התקנים ונמצאו כחומרים טבעיים, כמו אגרגטים שאנחנו מקבלים ממחצבת כפר גלעדי. מוצרים נארזים עם נייר ממוחזר. את משטחי העץ אנחנו דואגים להחזיר אם הם תקינים כדי להימנע מקניית חדשים. כדי להפחית שימוש בנייר, ניילון ומשטחי עץ, אנחנו מוציאים סחורה בתפזורת. אנחנו משקיעים יותר בציוד נלווה כמו פילו ומשגרים, שמשרתים את הפרויקט מתחילתו ועד סופו, ואז מקבלים את זה בחזרה". למרות התחום הפורח, עדיין לא קיימים תמריצים ממשלתיים. "יעדי הפחתת הפגיעה בסביבה הם יעדים של המדינה, ובשביל שהם יתממשו, צריך סל תמריצים לכלל הגורמים, בעיקר היזמים", אומר קדם. "צריך להתחיל בתעשיית הבנייה ותשומות הבנייה, ולהמשיך בעידוד של מפעלי מחזור". ואיך אפשר בלי להתייחס לסוגיית השמירה על השטחים הירוקים בישראל, שסובלת משטח מצומצם ומגידול ,גיל שנהב משמעותי באוכלוסייה. נראה צמצום משמעותי של אישורי בנייה לצמודי קרקע, מסביר האדריכל - המועצה העולמית לגורדי CTBUH שותף במשרד כנען שנהב אדריכלים, ויו"ר השלוחה הישראלית של שחקים. "זהו כורח המציאות. כולנו מבינים שאי אפשר להמשיך להתפרס. אנחנו עשויים להישאר ללא שמורות טבע ושטחים ירוקים. חייבים לעשות את זה בלי להפסיד את השטחים הפתוחים שלנו". האם משמעות הבנייה לגובה היא גם ויתור על ירוק בעיניים? "לא", עונה שנהב. "אחד הדברים שאנשים לא יכולים בלעדיו הוא צמחייה, עצים ופרחים, ולכן אנחנו מפתחים כל הזמן דרכים לאפשר לאנשים להיות קרובים לצמחייה, לאור, לעצים - גם בגובה. גינות שמיים, גגות ירוקים. יש פרויקטים של התחדשות עירונית עם גגות שהן גינת שמיים אחת גדולה". ירוק בעיניים החיים החדשים // Wonderwoods אוטרכט, הולנד, Stefano Boeri Architetti

RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==