9 שנ ות נדל״ ן 90 לקראת ערים בנות קיימא אנחנו – העולם, ומדינת ישראל בתוכו, והמין האנושי בכללותו, נמצאים ברגע היסטורי רב משמעות – ולצערי, אנחנו עדיין לא מבינים שנה 400 זאת. עוד לא ירד לנו האסימון. תהליכי העיור שהחלו לפני מהאנושות. 10% שנה. אז חיו בערים 100 קיבלו תנופה אדירה לפני . תהליכי העיור המואצים והצפיפות 70% שנה – 30 ובעד 50% היום – העולה – לא יאפשרו לנו להמשיך להתקיים בדרך בה אנו מתקיימים היום – וניאלץ לשנות כל פן בחיינו: תפיסת הזמן, המשפחה והערכים וכך יתמסד באופן מובהק אדם חדש: האדם האורבני. מבנה העיר כפי שהיא מוכרת לנו כיום אינו רלוונטי יותר. עיר עם אזורים מוגדרים למגורים, למסחר, לתעשייה – לא תוכל להתקיים בעתיד. בגלל הצפיפות אי אפשר יהיה לעבור ממקום למקום בעיר כדי להגיע למקום העבודה, לקבל שירותים שונים, ועוד. הפרדיגמה האורבנית הקיימת קרסה, וכולנו כבר מרגישים זאת. זה הרגע לשינוי. יש לבנות פרדיגמה אורבנית חדשה, שבבסיסה האלמנט החשוב ביותר שיאפשר את החיים בה: הוצאת המכוניות ממנה. הקומה הבאה בפרדיגמה היא עירוב שימושים – אבל לא כדי לצאת ידי חובה ולבנות בניין שחציו מגורים וחציו מלון. החזון דקות הליכה ברגל לכל צורך – 15 לעיר העתידית מתמצה במשפט: חברתי, משפחתי כלכלי ועוד. אני לא רואה צורך להסבירו. בכל רחבי העולם בונים היום מודלים לערים בנות קיימא, על פי תפיסות שונות, אבל כולן משתמשות באותם מרכיבים: אין מכוניות פרטיות, יש הרבה צמחייה, האנרגיה רובה ככולה סולרית, המים ממוחזרים ועוד. באיחוד האמירויות נבנית העיר הכי בת קיימא בעולם – אפס פליטת פחמן, אפס אשפה, הטמפרטורה בה נמוכה מעלות הודות לחומרים בולעי חום בהם משתמשים. בבוסאן 15 ב- , עיר צפה, על איים מחוברים Oceanix שבדרום קוריאה נבנית העיר מערי 90% ביניהם כדי להתכונן לעליית פני הים, עיר שתשפיע על . ויש עוד דוגמאות רבות. 2050 החוף עד שנת מה שחשוב שנזכור – ואתם כיזמים, קבלנים ובוני הארץ יותר מכולם, שאנחנו חייבים להתרומם מעל היום-יום שלנו ולתכנן בתבונה את השנים הבאות. זה 20 השנים הבאות ולא ל- 10 ערי העתיד. לא ל- , כי 22 כבר תוכנן בעבר. אנחנו חייבים לתכנן היום את המאה ההערים שאנחנו מתכננים היום הן אלה שהצאצאים שלנו יחיו בהן גם שנה. אנחנו חייבים זאת לילדינו ולנכדינו; לתכנן עבורם 400 בעוד ערים שהם ירצו לגור בהן. שישאירו אותם פה, בארץ הזאת. שמח. 90 חג אתגרים חדשים בעירוב שימושים מגמת תכנון עירוב השימושים צפויה ללכת ולהתחזק בשנים הבאות, אך הדרך ליישומה רצופה באתגרים רבים. המתכננים, התושבים וראשי העיריות עוברים תהליך לא פשוט: מעבר משיטת התכנון המסורתית לשיטה חדשה שטומנת בחובה יתרונות רבים אך גם קשיים משמעותיים. מימוש הפוטנציאל של עירוב השימושים מצריך למידה מהכישלונות ומההצלחות של פרויקטים שאוכלסו בשנים האחרונות, לצד הפקת לקחים, שיפור התכנון והתאמה מקסימלית לדיירים. לאור השאיפה לצמצם את התלות ברכב הפרטי, ועם התגברות ההכרה בצורך באיזון בין עבודה ובית, התכנון צריך לאפשר שילוב של תעסוקה לצד מגורים, משרדים ומסחר, לצד ההבנה שעירוב שימושים הוא לא נוסחת קסם שמתאימה באופן זהה לכל מקום ולכל פרויקט. למרחב המאופיין בעירוב שימושים ישנם יתרונות חברתיים, סביבתיים וכלכליים. ג'יין ג'ייקובס, מגדולי המבקרים של תכנון הערים המודרני שהפכה לגורו בזירת התכנון העכשווי, טוענת ששילוב שימושי מסחר ותעסוקה לצד מגורים הופך את הסביבה לבטוחה יותר, בזכות תנועת אנשים ברוב שעות היממה, וכן מסייע ליצירת תחושת קהילה מוגברת ומוצלחת בשל האינטראקציה החברתית שתנועה זו מייצרת. אדם שמתגורר בפרויקט שכזה יכול למעשה ליהנות מכל העולמות מבלי לצאת מהאזור בו הוא מתגורר. ישנו גם היתרון הכלכלי של חסכון בהוצאות הנסיעה ובזמן הנסיעה בין מקום המגורים למקומות העבודה והבילוי. כמו כן העובדה שכל אותם שימושים נמצאים במקום אחד מפחיתה משמעותית את הצורך בשימוש ברכב פרטי, ובכך יכולה לתרום להפחתת העומסים והפקקים בסביבה. בנוסף, עירוב שימושים יגדיל את הכנסותיה של הרשות המקומית ממסים בהשוואה לפרויקט למגורים בלבד. אך האתגר הגדול ביותר נוגע דווקא לחשש הטבעי מצד דיירי הפרויקט המתוכנן. רבים חוששים כי מגורים בסמוך למוסדות חינוך, מסחר, משרדים ומקומות בילוי, עשוי לפגוע בחווית המגורים ואף להפחית בערך הדירה. עם זאת, כיום מחלחלת יותר ויותר ההבנה כי הדבר יכול להציע פתרונות רבים לבעיות בערים המודרניות. הצגת תכנון מיטבי שמציע הפרדה מוחלטת בין השימושים השונים והדגשת ההיבטים החיוביים שמציע פרויקט מסוג זה, הם המפתח להפחתת החששות וההתנגדויות. פרופ' דוד פסיג חגית לאניאדו כרמלי חוקר עתידים, אוניברסיטת בר אילן יועצת לשיווק ואסטרטגיה בנדל"ן
RkJQdWJsaXNoZXIy NDU2MA==